הכנס "פסיכוזה ופסיכואנליזה: זמן שיגעון" הזמין את המשתתפים להרחיב את תפיסת הזמן ולבחון כיצד אירועים בהיסטוריה החברתית-תרבותית והבין-דורית מהווים גורם מפתח בהבנת הפסיכוזה והטיפול בה. יעל אוהד בלנק ייחלה לשיקוי שיאפשר לה להיות בעת ובעונה אחת בכל מושבי הכנס, אך נאלצה להסתפק בטעימות עוצמתיות.
הכנס "פסיכוזה, טראומה והחלמה" שנערך בדצמבר האחרון האיר את ההקשר החברתי בו נטועה הפסיכוזה ונתן במה לקול האישי והייחודי של אנשי המקצוע והמתמודדים. אלה היו יומיים גדושים בתכנים, לכן נבחרו לסקירה כמה הרצאות שנחוו כמשמעותיות במיוחד, כאלה שהיו אמיצות ומאירות עיניים ולצד זאת היה משהו אנושי ובסיסי ביחסן למשבר פסיכוטי: הרצאת הפתיחה של ג'ון ריד, שהאירה את החיים הטראומטיים שלפני המשבר; הפאנל שעסק בקשר בין פגיעה מינית בילדות, דיסוציאציה ופסיכוזה; הרצאות שהציגו פרויקטים ייחודיים ומעניינים לטיפול באנשים במשבר
כנס ״פסיכוזה, טראומה והחלמה״ שנערך בדצמבר האחרון אירח למשך יומיים עשירים וגדושי תכנים מגוון רחב של גישות להבנה של פסיכוזה ולטיפול בה. סקירת הרצאות המפתח שהוצגו בכנס מאפשרת היכרות עם עמדתו ומחקריו של פרופ׳ ג׳ון ריד ביחס לבסיס הטראומטי של הפסיכוזה, עם ההמשגה הפנומנולוגית של פרופ׳ לואי סאס ועם גישתה הטיפולית הרב-מימדית של פרופ׳ ננסי מקוויליאמס.
הכנס - פסיכוזה: בין בדידות לקהילה, עסק בקשרים שבין פסיכוזה לבדידות (אצל המטופל והמטפל כאחד), בניתוק מהקהילה שמתלווה לאבחנה ולעתים גם לטיפול בפסיכוזה ובפתרונות הקהילתיים שניתן ונכון להטמיע בתחומי הטיפול והשיקום. במהלך הכנס הרהרתי גם בבדידותי שלי, בשייכות שלי לקהילת ISPS, בהשפעה שיש לחוויות פנימיות וסביבתיות על פסיכוזה וכן בחוויות של תקווה וייאוש בנוגע למצב בארץ, לטיפול בחולים פסיכוטיים וליכולות שלי לחולל שינוי.